עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
חברים
Love Live Laugh
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
אהבה  (2)
אכזבה  (1)
ארץ  (1)
בדידות  (1)
בית  (1)
זיכרון  (1)
ישראבלוג  (1)
ישראל  (1)
מקום מפלט  (1)
משפחה  (1)
פרידה  (1)
קשר  (1)
שנה חדשה  (1)
ארכיון
-


שנה חדשה
05/01/2018 01:21
Wonderful.
שנה חדשה, משפחה, אהבה, אכזבה

אני לא יודעת מה חשבתי לעצמי שהפעם זה יהיה שונהאני כבר לא יודעת אם אני יכולה להגיד שאני מאוכזבת כשהייתי רגילה לזה כל החיים שלי אבל עדייןמשהו בתוכי כואבהבחור החדש התעקש שנבלה את השנה החדשה ביחד אבל בשבילי זה תמיד היה חג משפחתי אז התעקשתי לבלות אותו עם המשפחה..אבל אני אף פעם לא לומדתזה אף פעם לא נגמר בטוב, ואני עדיין נותנת לזה להשפיע עליי. 

אם זה לא היה מספיקהוא שלח לי הודעה משום מקוםאחרי שלא דיברנו כמעט שנתייםבדיוק כשהכי הייתי צריכה חיבוקאת החיבוק שלוכי הוא חווהאיתי כל כך הרבהגם את הרגעים הכי הנמוכים של המשפחה שליוהוא תמיד ידע איך לגרום לי להרגיש יותר טוב מבלי בדיוק לגעת בנושאמבלי לשאוליותר מידי שאלותובמקום להגיד לאחד מהם מה באמת הולךמצאתי את עונה לשניהם עם חיוך ושמחת חיים מזוייפים.

כי כזאת אני.

אף אחד לא צריך לדעת מה כואב.

1 תגובות
המשכתי הלאה
13/12/2017 23:27
Wonderful.
פרידה, אהבה, קשר, ישראל, ארץ, זיכרון

עשיתי את זה, המשכתי הלאה רשמית ובכל זאת עדיין יש לך חלק קטן בלב שלי, עדיין חלק קטן בי מתגעגע להתעורר בבוקר לידך. ולא, אני כבר לא אוהבת אותך, לא כואב לי לראות אותך עם אחרת, ואתה כבר לא נכנס לי למחשבות כשמישהו אחר אומר לי את הדברים שאתה אמרת פעם ובכל זאת אני מוצאת את עצמי כותבת עלייך עכשיו. בכל זאת חלק קטן ממני נאחז בזיכרון שלך כי אתה כל מה שהיה לי בארץ

2 תגובות
מקום חדש
12/12/2017 03:49
Wonderful.
ישראבלוג, בית, בדידות, מקום מפלט
קצת קשה לי עם זה שסוגרים את ישראבלוג. כתבתי שם יותר מעשר שנים וזה היה המקום המפלט היחיד שלי. כשעברתי תקופות קשות, כשהרגשתי בודדה או שסתם רציתי לפרוק את מה ששמרתי בפנים תמיד חזרתי לשם. כתבתי שם דברים שבחיים לא העזתי להגיד בקול, כתבתי שם את כל מה שהסתרתי עם חיוך ביום יום. המקום הזה הפך להיות הבית לחלק בי שתמיד ניסיתי להסתיר, שלא העזתי לחלוק עם האנשים סביבי.
עכשיו אני מניחה שזה יהיה המקום מפלט החדש שלי. 
__

אני מרגישה כל כך שבורה ואני אפילו לא בדיוק יודעת מה שבר אותי הפעםאניעייפה מהמרדף הזה אחר משהו שיסדר את הדברים למקומות הנכוניםאחרמישהו שישלים את מה שחסראני מרגישה כל כך אבודה בזמן שכולם סביביהולכים בצעדים כל כך בטוחים שאפשר להרגיש את הנוכחות שלהם למרחקים.וכל מה שאני מחפשת זה ידיים פתוחות שיוכלו להכיל אותישיוכלו לעטוף אותילחיבוק שיתן לי את הכוח להמשיךאבל במקום אני מוצאת את עצמי מוקפתבאנשים שרק רוצים לקחת משהועוד חלק ואולי אפילו הכלואני עומדת כאן עםידיים פתוחות נותנת להם בתקווה שזה ישתיק לפחות לכמה רגעים את הבדידותשאוכלת אותי מבפניםאבל זה אף פעם לא מספיק להםזה אף פעם לא מספיקלי בשביל לתת לי את מה שאני צריכה בשביל לצאת מהבור שחפרתי לעצמי.
4 תגובות